ממן 11 – פסיכולוגיה קוגניטיבית | האוניברסיטה הפתוחה

מטלת מנחה 11 בפסיכולוגיה קוגניטיבית של האוניברסיטה הפתוחה – כולל שאלות על מודל זיכרון העבודה, זיכרון לטווח קצר וארוך, המבחן של ספרלינג, ומשתנים מתווכים ומדידים.

1.

א. הסבירו במילותיכם מהם "משתנים מתווכים" (שנקראים גם: "משתנים חבויים"), ובמה הם שונים מ- "משתנים מדידים" (שנקראים גם משתנים חיצוניים או משתנים ניתנים לצפייה). 

משתנים מתווכים הם משתנים שלא ניתנים למדידה ישירה/שאין מכשירים או אמצעים שיכולים למדוד אותם, וזהו ההבדל בינם לבין  ממשתנים מדידים, אותם אין בעיה למדוד ולכמת, כמו למשל אחוז ההצלחה או זמן התגובה של ביצוע במטלה מסוימת.

מדובר במשתנים משוערים/היפותטיים שפועלים או נמצאים בתווך שבין הגירוי החיצוני, אותו ניתן למדוד, לבין התגובה או ההתנהגות הגלויה שגם אותה ניתן למדוד.

בפסיכולוגיה הכוונה לתהליכים ובמנגנונים נפשיים, כגון זיכרון, קשב, מגבלת קיבולת/עיבוד וכדומה.

ב. "הויכוחים לגבי מהו ההסבר הנכון להתנהגות מסוימת, על סמך משתנה מתווך כזה או אחר, מהווים את המנוע של המחקר הקוגניטיבי". – הסבירו במילותיכם כיצד שימוש במשתנים מתווכים להסבר ההתנהגות (לדוגמה: "מאגרי זיכרון" ו-"צוואר בקבוק קוגניטיבי" וכו') מוביל לניבויים שניתן לבחון באופן אמפירי, והמחישו זאת באמצעות דוגמה מתוך יחידה 1 . אורך התשובה המומלץ: ארבעה-חמישה משפטים.

שימוש במשתנים מתווכים להסבר ההתנהגות מוביל לניבויים שניתן לבחון באופן אמפירי בכך שההסבר המטאפורי שניתן למשתנים המתווכים תורם ליצירת הבנה בין אנשים לגבי תהליכים אלה, המאפשר להמנע מפרשנות ולפיתוח מתודות מדידה ומחקר חדשות. דוגמה לכך היא גישת עקבות התהליך המנסה למדוד בצורה ישירה את התהליכים הקונגטיבית, דרך מדידה של תופעות לוואי המלווים את התהליך הקוגנטיבי, כמו זמני תגובה. דוגמה למשתנה כזה הוא 

צוואר בקבוק קוגניטיבימשתנה מתווך הבא להסביר תופעות של קיבולת מוגבלת או מגבלתעיבוד נתונים בו זמנית (בתפיסה, בקשב ובהיזכרות המיידית).
משתנה כזה מיד מעלה שאלות וניבויים: האם כתוצאה מהיות צוואר הבקבוק בפתח הבקבוק מידע שלא יצליח לעבור דרכו, לא יזכה לשום עיבוד.

2.

א. במבחן היכר ישן/חדש כדי לחשב את רמת ההיכר האמיתית מחסירים מאחוז הפגיעות את אחוז אזעקות השווא (שהם המקרים בהם הנבדקים מסמנים בטעות מילה חדשה כמילה ישנה, כלומר כמילה שהוצגה להם בשלב הלמידה). מדוע, לדעתכם, הפרש זה מבטא את יכולת ההיכר האמיתית של הנבדקים, כלומר היכר שאיננו נובע מניחוש?

לדעתי, ההפרש של אחוז הפגיעות פחות אחוז אזעקות השווא מבטא את יכולת ההיכר האמיתית של הנבדקים כי הוא מנטרל את ההשפעה של הטיית התגובה, מכיוון שהוא משקף את היכולת של תגובת ההיכר להבחין בין מילים שבאמת מכירים משלב הלמידה (מילים "ישנות"), לבין מילים שלא מכירים משלב הלמידה (מילים "חדשות"). יכולת הבחנה זו היא בעצם המעידה על היכולת להכיר, ולא על סתם נטייה להגיב תגובת היכר, בין אם המילה הופיעה קודם או לא.
לשם כך עלינו להתבונן לא רק במקרים שבהם סימן הנבדק פריטים ישנים כישנים, אלא גם במקרים שבהם סימן הנבדק פריטים חדשים כישנים.

ב. במבחן היכר רב-ברירה בודקים עד כמה היו ביצועי הנבדקים טובים מרמת המקרה, והתשובה לשאלה זו היא "רמת ההיכר נטו". מחשבים את ההיכר נטו על ידי כך שמחסרים מהציון שקיבל הנבדק במבחן ההיכר (מספר התשובות הנכונות שהשיב) את מספר התשובות הנכונות שצפוי על פי ניחוש בלבד.

1 .חשבו את רמת ההיכר נטו שהפגין נבדק אם השיב נכונה ב- 30 מתוך 100 שאלות, וכל שאלה כללה 4 תשובות אפשריות (התשובה הנכונה+ 3 מסיחים), והשיבו האם היא מעידה לדעתכם כל כך שהנבדק זוכר (מכיר) את המילים את המילים שהוצגו לו בשלב הלמידה? – תשובתכם צריכה לכלול חישוב עם תשובה מספרית, והסבר של המסקנה שלדעתכם נובעת ממנה.

מת המקרה במבחן של 100 שאלות הוא 25. מכיוון שהנבדק ענה על 30 שאלות, רמת ההיכר נטו שלו היא 30-25 (5).

לדעתי רמת ההיכר נטו במקרה זה אינה מעידה על כך שהנבדק זוכר או מכיר את המילים שהוצגו, מכיוון שדרוש שמספר התשובות הנכונות יעלה באופן מובהק, והפרש של 5 הוא קטן מדי בעיניי כדי להציגו כמובהק הפער יכול להעיד על תוספת קטנה של ניחושים מוצלחים לרמת המקרה.

2. מהו היתרון של מבחן היכר ישן/חדש על מבחן היכר רב-ברירה? – הסבירו ונמקו במילותיכם (אין להסתפק בהעתקת משפטים מחומרי הלימוד).

היתרון של מבחן ישן/חדש על מבחן רבברירה הוא שבניגוד לניסויים, בחיים עצמם רוב מטלות ההיכר שלנו מזכירות את המבחן הישן/חדש האם אני מכיר את X נקבע ע״פי מדד של ישן מול חדש (האם נתקלתי בX בעבר?), ולא מבין מגוון אפשרויות (האם אני מכיר את X לעומת Y, Z, A?).

3.

א. בשביל למדוד את משך הדעיכה של הזיכרון האיקוני בתנאי הדיווח החלקי תיפעל כלומר יצר תנאים/מצבים השונים זה מזה בערכו של משתנה זה, ובאמצעותם בדק את השפעת משתנה זה על הצלחת דיווח האות. א. בחרו מתוך ארבעת האפשרויות הבאות את המשתנה שאותו תיפעל ספרלינג כדי למדוד כמה זמן לוקח לתמונת המטריצה של האותיות לדעוך מזכרונם של הנבדקים, והשלימו שתי דוגמאות לערכי משתנה זה שבהם השתמש ספרלינג.

1. מספר האותיות שהתבקשו הנבדקים לדווח בדיווח החלקי, וערכיו היו לדוגמה:_______________.

2. מספר האותיות שנכללו במטריצה שהוצגה לנבדקים, וערכיו היו לדוגמה: __________________.

3. מיקום הסימן שהורה לנבדקים איזה אות לדווח, וערכיו היו לדוגמה: _____________________.

4. משך הזמן שבין היעלמות המטריצה לבין הופעת הסימן, וערכיו היו לדוגמה: 500 מילישניות ו300 מילישניות.

ב. מהו משך הדעיכה של הזיכרון האיקוני שעלה מממצאי ניסוי זה? – ציינו בלבד. 

משך הדעיכה של הזיכרון האיקוני שעלה מממצאי ניסוי הדיווח החלקי של ספרלינג הינו 500 אלפיות השניה (חצי שנייה).

4.

א.

בחרו את התשובות הנכונות מתוך הסוגריים במשפטים הבאים: במטלת בראון-פטרסון נמצא לגבי כלל השלשות (חוץ מהשלשה הראשונה) כי ככל שמטלת ההסחה שלפני שליפת השלשה מתארכת, שיעור השליפה של השלשה __________ (הולך וגדל/הולך וקטן/נשאר קבוע). על פי הסבר האקטיבציה ממצא זה נובע מכך שהאקטיבציה של השלשה בזכרון לטווח קצר (זט"ק) _________ (הולכת וגדלה/הולכת וקטנה/נשארת קבועה) ככל שמתארך הזמן משמיעת השלשה ועד שליפתה. הסבר ההפרעה למאוחר (המתבסס על הזיכרון לטווח ארוך) מסביר ממצא זה בכך שההפרעה למאוחר שגורמות שלשות קודמות לשליפת שלשה זו ___________ (הולכת וגדלה/הולכת וקטנה/נשארת קבועה), ככל שמתארך הזמן משמיעת השלשה ועד שליפתה.

ב. 1 –  הסבירו במילותיכם מדוע הדיסוציאציה הנוירופסיכולוגית הכפולה שבין סינדרום אמנזיה לבין סינדרום זט"ק תומכת במודל הדו-שלבי של הזיכרון, כלומר בקיומם של שני מנגנוני זכרון נפרדים: הזיכרון לטווח קצר (זט"ק) והזיכרון לטווח ארוך (זט"א). 

הדיסוציאציה הנוירופסיכולוגית הכפולה שבין סינדרום אמנזיה לבין סינדרום זט"ק תומכת במודל הדושלבי של הזיכרון מכיוון שעל פי מתודת המחקר של גישת הנוירופסיכולוגיה הקוגנטיבית, דרושים שני תנאים לקביעת דיסוציאציה נ״פ כפולה מקרים בהם פגיעה בתפקוד א׳  בעוד תפקוד ב׳ נשאר תקין, וההפך.


הסינדרום האמנזי, שפוגע בתפקוד הז״טא ולא בזט״ק, ולמולו סינדרום ז״טק אצל החולה KF, הפוגע בתפקוד הזט״ק ולא הז״טא, עונים על דרישה זו, ותומכים בקיומו של המודל הדואלי.

ב. 2 – מהו הקושי למודל הדו-שלבי שעולה מקיומו של סינדרום זט"ק (האמנזיה של .F.K (וכיצד הוא נפתר על ידי מודל זכרון העבודה? 

הקושי למודל הדושלבי שעולה מקיומו של סינדרום זט"ק הוא: כיצד עובר מידע לזט"א אם הזט"ק פגוע? הפתרון לקושי זה על פי מודל זכרון העבודה הוא שהזט"ק הוא למעשה זכרון עבודה שמורכב משלושה מנגנונים נפרדים, וכך כאשר נפגעת הלולאה הפונולוגית, כפי שקורה בסינדרום זט"ק, עדיין הלוח החזותימרחבי יכול להמשיך ולהעביר מידע לזט"א.

ג. בשאלה הבאה בחרו את התשובה הנכונה, ונמקו אותה בכמה מילים:

הסבר דעיכת האקטיבציה בזכרון לטווח קצר איננו יכול להסביר את המגמה היורדת בזכירת הפריטים הלא-אחרונים (כלומר את העובדה שאת הפריט הראשון זוכרים יותר מהשני וכך הלאה) כיון ש-

א. הסבר זה מסביר את המגמה העולה בזכירת הפריטים האחרונים.

ב. הסבר זה מנבא שאת הפריטים הלא-אחרונים נזכור פחות טוב מהאחרונים.

ג. מגמה זו (המגמה היורדת בזכירת הפריטים הלא-אחרונים) מוסברת על ידי הסבר השינון.

ד. את הפריטים הראשונים זוכרים טוב יותר מאת האמצעיים. 

הסבר דעיכת האקטיבציה בזכרון לטווח קצר איננו יכול להסביר את המגמה היורדת בזכירת הפריטים הלאאחרונים (כלומר את העובדה שאת הפריט הראשון זוכרים יותר מהשני וכך הלאה) כיון שמגמה זו (המגמה היורדת בזכירת הפריטים הלאאחרונים) מוסברת על ידי הסבר זה מנבא שאת הפריטים הלאאחרונים נזכור פחות טוב מהאחרונים. (ב׳)

ד. להלן טבלה שמסכמת את ממצאיו של אלן בדלי (המהווים דיסוציאציה כפולה בין זכירה לטווח קצר לזכירה לטווח ארוך, ולכן תומכים במודל הדו-שלבי). סמנו בכל תא בטבלה את האפשרות הנכונה מבין שלוש האפשרויות המופרדות בלוכסן:

טווח הזכירה/

התפעול

זכירה לטווח קצר זכירה לטווח ארוך
דימיון פונולוגי משפיע (פוגע) / משפיע (מועיל) / לא משפיע משפיע (פוגע) / משפיע (מועיל) / לא משפיע
חפיפה סמנטית חלקית משפיעה (פוגעת) / משפיעה (מועילה) / לא משפיעה משפיעה (פוגעת) / משפיעה (מועילה) / לא משפיעה

5.

בכל אחד מהסעיפים הבאים מוזכרת בדיקה שהראתה שהזיכרון הנבדק במטלות הזיכרון החבוי (ומתבטא באפקט ההטרמה ע"י חזרה) הוא נפרד ובלתי תלוי בזיכרון הנבדק במטלות הזיכרון הגלוי (שמתבטא בהצלחה במבחני היזכרות והיכר). בסעיפים הבאים השלימו את התשובה הנכונה מתוך הסוגריים (אין צורך לנמק):

א. במטלות זיכרון גלוי הביצועים של אמנזים, קשישים וילדים הם ________ (טובים יותר מ-/גרועים יותר מ-/שווים ל-) ביצועי נבדקים בוגרים, ובמטלות זיכרון חבוי הביצועים של אמנזים, קשישים וילדים הם ________ (טובים יותר מ-/גרועים יותר מ-/ שווים ל-) ביצועי נבדקים בוגרים.

ב. שינוי אופנות הצגת הגירויים בין שלב הלמידה לשלב המבחן ______ (הקטין/הגדיל/לא שינה) את ההצלחה במבחני זיכרון גלוי ו- ______ (הקטין/הגדיל/לא שינה) את גודל אפקט ההטרמה ע"י חזרה (זיכרון חבוי).

ג. הפניית תשומת הלב למשמעות המילים בשלב הלמידה (הקטינה/הגדילה/לא שינתה) את ההצלחה במבחני זיכרון גלוי ו- ______ (הקטינה/הגדילה/לא שינתה) את גודל אפקט ההטרמה ע"י חזרה (זיכרון חבוי).