ממן 12 – מבוא לפסיכולוגיה | האוניברסיטה הפתוחה

מטלת מנחה 12 במבוא לפסיכולוגיה של האוניברסיטה הפתוחה – כולל תשובות על הבנת שפה, התיאוריה של פיאז׳ה, למידה אופרנטית ומודל רמות העיבוד.

1. עבור כל אחד מהמשפטים הבאים ציינו אם הוא נכון או שגוי ונמקו את תשובתכם.

 1. בהקשר להבנת שפה, דו משמעות מבנית הינו מצב בו למילה אחת יש שתי פרשנויות שונות.

לא נכון – מכיוון שדו משמעות מבנית מתייחסת לדו משמעות של מבנה תחבירי ולא מילה בודדה

2. אחת הדרכים בהן ניתן לפתור בעיה, היא באמצעות השוואתה למצבים מוצלחים דומים בהם התנסינו.

נכון – דרך זו נקראת פתרון בעיות אנלוגי, שבה אנו מנתחים את הבעיה הניתנת ובודקים האם פתרנו בעיה דומה לה בעבר, שנוכל ליישם את פתרונה על הבעיה הנוכחית.

3. המונח התאמה בתיאוריה של פיאז'ה מתייחס לשינויים ולהתאמות הנערכים על המבנים הקוגניטיביים, כך שמידע חדש יוכל להכנס אליהם בקלות רבה יותר.

נכון – פיאז'ה הסביר את המושג התאמה כשינוי של סכמה קיימת או יצירה של סכמה חדשה, בכדי לפתח את הידע.

4. חומסקי טען כי המבנים המנטאליים המאפשרים רכישת שפה מתפתחים כבר במהלך תקופת הינקות המוקדמת.

לא נכון – חומסקי טען כי ילדים נולדים עם מבנים מנטליים אשר מקלים את הבנת השפה ואת יצירתה, ושהעקרונות של השפה הם מולדים אצל ילדים, ולכן הם מתפתחים עוד לפני תקופת הינקות המוקדמת – עוד ברחם.

5. קיימת הטבעה בקרב בני אדם.

לא נכון – הטבעה היא תהליך שבו צאצא נקשר לאובייקט הראשון אליו נחשף.

דוגמה לכך אפשר לראות אצל אווזים, שכאשר בוקעים מהביצה, נקשרים אל העצם הראשון שהם רואים זז.

התהליך מתרחש אצל מינים מסוימיים, במיוחד עופות – אך אצל בני אדם מתרחש תהליך רלוונטי אחר, הנקרא היקשרות.

 

2. תארו לעצמכם שאתם הורים, המעוניינים לשנות כל אחד משלושת המצבים המוצגים להלן, המתארים את בתך או בנך: ברצונכם ללמד אותו/ה התנהגות חברתית הולמת, תוך שימוש בעקרונות למידה ומושגים אותם למדתם בפרק 6.

תארו והסבירו את התהליכים בהם הייתם נוקטים – כהורים על מנת להשפיע על ילדכם בכל אחד מהמצבים שלהלן.

א. ילדכם נתקף בחמת-זעם כל אימת שאינו מקבל את מבוקשו. כיצד תרגיעו?

בכדי להכחיד את התפרצויות הזעם של הילד כאשר הוא אינו מקבל את מבוקשו נשתמש בלמידה אופרנטית, בכך שבתחילה נשתמש אי מתן חיזוק חיובי המוביל להכחדה, ונתעלם מהילד שמצפה בזמן ההתפרצות לתשומת לב מרובה מההורה – אשר היא רווח משני לילד מהתנהגותו.

אפשר גם להשתמש בעונש שלילי נוסף כאשר הילד חווה התפרצות, ולקחת ממנו דברים חומריים – לדוגמה זמן ללא מחשב או חברים כתגובה להתנהגות, 

וניתן להשתמש גם במניעת תגובה ולומר לילד משפט בסגנון – תוכל לראות חברים רק כשתשפר את התנהגותך.

באם הילד לא מקבל את מבוקשו ומתנהג בצורה הולמת, רצוי וחשוב לתת לו חיזוק חיובי – בין אם זה מחמאה על ההתנהגות, או כל דבר שהוא אוהב על כך ששיפר את התנהגותו.

כך הילד ילמד שאם הוא לא מתפרץ כאשר אינו מקבל את מבוקשו, הוא יקבל חיזוקים חיוביים – ותוצאתה של התנהגות בלתי הולמת תהיה עונשים שלילים, או אי מתן של חיזוקים חיוביים.

ב. אתם מעוניינים ללמד את ילדכם לקשור את שרוכי נעליו.

בכדי ללמד ילד לקשור שרוכים, נשתמש בלמידה מודרכת המעצבת את ההתנהגות. 

רצוי לחלק את המשימה לשלבים קטנים, כך שלאט לאט הילד יוכל להתקדם שלב שלב בקידום הדרגתי אל המטרה.

בתחילה – ניתן להראות לילד קשירת שרוכים, כדי שיוכל ללמוד דרך צפייה וחיקוי. לאחר מכן, על הילד להתאמן על מה שראה בהדרכה של מבוגר, כדי שיסגל לעצמו את המיומנות המוטורית.

שילוב של חיזוקים חיוביים מלאים כאשר הילד מצליח, גם במשימות קטנות יותר בתוך המשימה הגדולה כמו יצירת שתי לולאות, יכול לעזור בהתקרבות אל המטרה, שכן כך הילד ילמד מהם ההתנהגויות הרצויות כאשר קושרים שרוכים.

3. גם בזיכרון לטווח קצר וגם בזיכרון לטווח ארוך, משמעות מסייעת לזכירה. הסבירו כיצד, תוך הסתמכות על מושגים מפרק 2 . התייחסו לכל אחד מסוגי הזיכרון בנפרד, תוך שימוש במושגים המתאימים מפרק הלימוד.

הדרך בה משמעות מסייעת לזכירה בזיכרון לטווח קצר,  היא ארגון במקבצים – מקבץ הוא יחידת מידע בעלת משמעות, מהיכלה קבוצות של פריטים.

הקבצה היא תהליך בו פריטים מתעצבים מחדש על בסיס מכנה משותף או עיקרון אחר, או דרך צירופם לתבניות גדולות מהם, על בסיס מידע מהזיכרון לטווח הארוך.

ההקבצה של הפריטים עוזרת לזכור אותם דרך הקשר ביניהם, ומשמעות הקשר. 

הדרכים בהן משמעות מסייעת לזכירה בזיכרון לטווח ארוך הן:

  1. מודל רמות העיבוד (נקבע ע"י קרייק ולוקהרט) – ככל שרמת העיבוד של פריט מידע עמוקה יותר, כך קל יותר להיזכר בו.
    לפי מודל רמות העיבוד, רמת העיבוד תואמת את שלבי העיבוד המתבצע על מידע שהאדם קולט.
    שלבים אלה מתחילים בעיבוד ראשוני ומסתיימים בשלבים מתקדמים, שבהם מתרחשת הפקת המשמעות של הגירוי.
    על פי המודל, כאשר מעבדים את משמעות המידע ברמה הפיזיקלית עמוקה (ולא סמנטית שטחית), הוא גם יוביל לזיכרון טוב יותר.
     
  2. שינון מעמיק – שינון הוא אסטרטגיה לשיפור הקידוד. העיקרון מאחורי האסטרטגיה הוא שכאשר אנו משננים מידע, אנו מעמיקים בו כדי להעשיר את הקידוד.  אחת הדרכים היעילות בקידוד היא המצאת הקשרים, אשר ייתנו משמעות לפריט המידע.
    המשמעות מקלה על השליפה, וגם מוסיפה עוד רבד לקידוד.