ממן 12 – פסיכולוגיה חברתית | האוניברסיטה הפתוחה

מטלת מנחה 12 בפסיכולוגיה חברתית של האוניברסיטה הפתוחה – כולל תשובות על הניסוי של אש, התיאוריה של מילגרם – רמת הציות, ותיאוריית ניהול הרושם.

1. מהי תאוריית ניהול הרושם, וכיצד היא מסבירה ומנבאת התאמה של העמדה להתנהגות?

תיאוריית ניהול הרושם הינה תאוריה שפיתח הסוציולוג ארווינג גופמן.

עיקר התיאוריה מדבר על הצגת העצמי – האופן שאדם מציג את עצמו ומתנהג במטרה ליצור רושם חיובי או רושם העולה בקנה אחד עם האידאלים שלו, ועל ניטור עצמי –  מעקב אחר האופן שאדם מציג את עצמו בסיטואציות חברתיות והתאמת התנהגותו כדי ליצור את הרושם הרצוי.

התיאוריה מסבירה ומנבאת את התאמה של עמדה להתנהגות, דרך הרעיון שאנשים שואפים להימנע מסתירה בין שני גורמים אלה, בכדי להיות עקביים על מנת ליצור רושם טוב.

כך ניתן לצפות שאדם יעשה ככל הניתן כדי להציג עצמו על פי "אחד בפה ואחד בלב", על מנת לא ליצור פער בין עמדותיו להתנהגותו. – ולכן הוא יתאים את העמדה להתנהגות הפומבית שביצע.

2. מהם ההבדלים בין המינים בהתנהגות תוקפנית וביוזמה מינית?

ההבדלים בין המינים בתוקפנות ויוזמה מינית באים לידי ביטוי בכמה צורות.

ההבדל בתוקפנות הוא, שנשים לרוב פחות תוקפניות בצורה פיזית מגברים. בנוסף, גברים מרגישים תוקפנות (על פי דיווח עצמי) ברמה גבוהה ובתכיפות גבוהה יותר מנשים. התוקפנות של האישה יכולה לבוא לידי ביטוי בצורות של תוקפנות לא אלימה אך מילולית.

ההבדל ביוזמה המינית הינו שגבר משקיע יותר משאבים ביוזמה ובחיפוש אחר מין, ומגיע לעוררות מינית מהר יותר מנשים. האישה מתעוררת מינית דרך תשוקה רגשית, ונשים יוזמות מינית פחות מגברים בצורה משמעותית.

ההסבר להבדלים הוא שלגברים יהיה יתרון אם ייזמו אקט מיני במיוחד עם נקבות פוריות ויתקפו גברים אחרים כדי לזכות בשליטה.

3. ציינו שלושה גורמים המשפיעים על רמת הציות, לפי ממצאיו של מילגרם.

שלושה גורמים אשר משפיעים על רמת הציות לפי ממצאיו של מילגרם, הם:

א. המרחק מהקורבן  נבדקים בניסוי אשר לא ראו את הקורבן, במקרה הזה התלמיד שחושמל, צייתו לסמכות יותר מאשר נבדקים אשר ראו את התלמיד. רק 40% מהנבדקים שראו את התלמיד, הגיעו עד הרמה הכי חזקה של החשמל. ולכן ככל שהמרחק גבוה יותר, כל ציות גבוה יותר.

ב.  הלגיטימיות והיוקרה של הסמכות – הניסוי של מילגרם התרחש בכמה אוניברסיטאות. במקרים בהם האונברסיטאות היו נחשבות יוקרתיות יותר, רמת הציות הייתה גבוהה יותר מאשר באוניברסיטאות פחות יוקרתיות. אפשר להניח מכא ן שכאשר למקור הסמכות יש לגיטימיות ויוקרה רבה יותר, הציות יהיה גבוה יותר

ג. הקרבה למקור הסמכות – נבדקים אשר קיבלו פקודות באמצעות הטלפון, צייתו ב21% בלבד. כאשר מקור הסמכות קרוב, ברמה הפיזית, הסיכוי שהאדם מולו יציית הוא גבוה יותר מאשר אם אינו רואה אותו.

4. ״כשהיו לבדם, ענו משתתפיו של ַאש כמעט תמיד את התשובה הנכונה. אבל כשניצבו לבדם נגד קבוצה, התמונה השתנתה״ (פרק 6). ״כאשר השפעות חיצוניות גוברות על השכנוע הפנימי, העמדות אינן משפיעות על ההתנהגות" (פרק 4).

הסבירו את הקשר בין שני הממצאים אלה.

 

בהקשר הניסוי של אש, נבדקים אשר לא נחשפו לגורמי לחץ חיצוניים ענו על השאלות על פי דעתם הכנה.

ברגע שבו נחשפו אל גורמי לחץ חיצוניים (דעותיהם של אחרים בקבוצה), הנבדקים וויתרו על דעותיהם האישיות, והתשובות שלהם (ההתנהגות) הושפעו משני גורמים: הרצון להיות חלק מהקונצנזוס והרצון לקונפורמיסטיות.

הקשר בין שני הממצאים הינו שלחצים חיצוניים ודרישות להיענות גוברות על הדעות הפרטיות של האדם.

כאשר ישנה קבוצה של אנשים,  סביר להניח שתהיה השפעה של קונפורמיות מסוג היענות, במיוחד במצבים בהם המצב החיצוני הוא עוצמתי יותר מאשר המצב הפנימי, וההחלטה של האדם תושפע ממצב העוצמתי יותר.

כאשר אדם נמצא לבדו, הוא פועל לרוב מתוך דעות פרטיות.