ממן 12 – פסיכולוגיה קוגניטיבית | האוניברסיטה הפתוחה

מטלת מנחה 12 בפסיכולוגיה קוגניטיבית של האוניברסיטה הפתוחה – כולל שאלות על בארטלט והזיכרון האפיזודי והסמנטי, מודלי המדרג, מערך התכונות, ומודל האבטיפוס, האצה ודעיכה באפקט ההטרמה הסמנטית, קידוד כפול, גישת העקבות המרובות והסבר תחרות התגובה.

שאלה 1

הניחו שהתקבל הממצא הבא: אימות המשפט הנכון "מנורה היא רהיט" (הניחו שאנשים שופטים משפט זה כנכון), לוקח לנבדקים זמן רב יותר מאשר אימות המשפט הנכון: "כורסה היא רהיט".

א. הסבירו בשניים-שלושה משפטים מדוע ממצא זה מנוגד למודל המדרג (רמז: חישבו וכתבו מה הניבוי לזמני התגובה במשפטים כאלה, על פי מודל המדרג)

א. הממצא שאימות המשפט הנכון ״מנורה היא רהיט״ לוקח לנדבקים זמן רב יותר מאשר אימות ״כורסה היא רהיט״ נוגד את מודל המדרג מכיוון שעל פי מודל המדרג, גם מנורה וגם כורסה נמצאות באותו שלב בהיררכיה ובמדרג – מתחת לקטגורית הרהיטים, ולפי כך זמן השיפוט אמור להיות שווה עבור שתיהן.

הניבוי לפי המודל לזמני התגובה במשפטים אלו הוא 300 מילישניות למעבר בין נקודות (הרמה הגבוהה). 

ב. האם ניתן להסביר ממצא זה על פי מודל מערך התכונות? – אם לא, נמקו מדוע לדעתכם המודל איננו מנבא שיתקבל הבדל זה בזמני התגובה עבור אימות שני המשפטים הללו, ואם כן הסבירו מדוע הוא כן מנבא הבדל זה.

את ממצא זה ניתן להסביר על ידי מודל מערך התכונות, המסביר כי מושג מיוצג באמצעות רשימת תכונותיו, והשיפוט נעשה על ידי השוואת התכונות והמאפיינים.

תהליך זה מתחלק לשני חלקים – עיבוד הוליסטי ושטחי יותר במקרה של דמיון רב בין התכונות, ולאחר מכן עיבוד אנליטי יותר הבוחן כל תכונה בנפרד את התכונות המגדירות בלבד.

במקרים לא טיפוסיים של המושג, כמו במנורה – בשלב ההוליסטי הראשון ישנו דמיון בינוני בלבד בין רשימת התכונות של שני המושגים ולכן עוברים לעיבוד האנליטי, דבר שמאריך את זמן התגובה.
במקרים טיפוסיים, כמו כורסה ורהיט, מתקבל דמיון גבוה והשלב הראשון מספיק לקבלת החלטה – לכן עבור המנורה צפוי לקחת זמן תגובה גדול יותר.

ג. על פי מודל האב-טיפוס, בין מושגים קרובים נוצרים אזורי ביניים, (ראו לדוגמה באיור 3 בפרק 3.2.3 את מקרה 3 שהוא קערה או ספל ומקרה 8 שהוא קנקן או ספל).
לגבי מקרים באזורי ביניים אלה עלול אותו נבדק לעיתים לשייך את המקרה למושג אחד ולעיתים לשייכו למושג השני (וכך נוצרת שונות בין-מצבית). בחרו את התשובות הנכונות מתוך הסוגריים במשפטים הבאים:

גירוי הנמצא ב"אזורי הביניים" בין שני מושגים קרובים הוא גירוי _________ (קרוב ל-/רחוק מ-) האב-טיפוס של כל אחד מהמושגים הללו, והדמיון המשפחתי שלו למקרים השייכים למושג האחד הוא __________ (בעוצמה שונה/באותה עוצמה) כמו הדמיון המשפחתי למקרים המשתייכים למושג השני.

ד. האם לדעתכם השונות הבין-מצבית המתוארת בסעיף ג' מתיישבת או איננה מתיישבת עם מודל המדרג? – נמקו תשובתכם בשניים-שלושה משפטים.

שונות בין-מצבית בשיוך מקרה למושג איננה מתיישבת עם מודל המדרג. על פי מודל המדרג, השלב של מצב למושג הוא קבוע ואיננו משתנה ממצב למצב.

הוא יכול להיכלל במושג (להמצא מתחתיו), ואז נשייך אותו, או מחוצה לו – ואז לא נשייך את המקרה למושג.

שאלה 2

הממצאים של נילי המתוארים ביחידה 3 הראו כי אפקט ההטרמה הסמנטית (כלומר הממצא שזמן התגובה בתנאי הקשור קצר יותר מאשר בתנאי הלא-קשור) מורכב משני תהליכים המופעלים ברגע שהנבדקים נחשפים למילה המטרימה:

1. האצה שנובעת מהתפשטות אקטיבציה ברשת הסמנטית (האקטיבציה מתפשטת בתנאי הקשור מהמילה המטרימה אל מילת המטרה הקשורה אליה),

2. דיכוי (שמתרחש בו-זמנית להאצה) של החלקים הלא-רלוונטיים של הרשת הסמנטית (הדיכוי מתפשט בתנאי הלא-קשור מהמילה המטרימה אל מילת המטרה שלא קשורה אליה).

אילו רק האצה הייתה הגורם לאפקט ההטרמה הסמנטית (בניגוד למה שעולה מהממצאים שהוזכרו של נילי), מהן התוצאות שהיינו מצפים למצוא בניסוי של נילי? (בחרו את התשובות הנכונות מתוך הסוגריים בכל אחת מן השאלות הבאות).

בהנחה שרק האצה הייתה הגורם לאפקט ההטרמה הסמנטית, התוצאות שהיינו מצפים למצוא בניסוי של נילי הן:

א. זמן התגובה של התנאי הקשור היה __________ (שווה ל-/ גדול מ-/ קטן מ-) זמן התגובה בתנאי הבסיס כיון ש- __________________ (רק בתנאי הקשור/ רק בתנאי הבסיס/ בשני התנאים הללו) מתקיים ש- __________ (יש האצה/ יש דיכוי/ אין האצה ואין דיכוי).

ב. זמן התגובה של התנאי הלא-קשור היה __________ (שווה ל-/ גדול מ-/ קטן מ-) זמן התגובה בתנאי הבסיס כיון ש- __________ (רק בתנאי הבסיס/ רק בתנאי הלא-קשור/ בשני התנאים הללו) מתקיים ש- __________ (יש האצה/ יש דיכוי/אין האצה ואין דיכוי).

ג. זמן התגובה של התנאי הקשור היה __________ (שווה ל-/ גדול מ-/ קטן מ-) זמן התגובה בתנאי הלא- קשור כיון ש- __________ (רק בתנאי הקשור/ רק בתנאי הלא-קשור/ בשני התנאים הללו) מתקיים ש- __________ (יש האצה/ יש דיכוי/ אין האצה ואין דיכוי).

שאלה 3

א. בחרו את התשובה הנכונה במשפטים הבאים, ונמקו בשניים עד ארבעה משפטים את בחירתכם (כלומר הסבירו מדוע ההסבר/הגישה שבחרתם הוא המתאים להסבר הממצא, וההסבר השני, שלא בחרתם, איננו מתאים לכך):

1. על פי הניסוי המכריע שערכו החוקרים ד'אגוסטינו ועמיתים (סעיף 3.10.3) אפקט עליונות התמונה מוסבר טוב יותר על פי ההסבר שטוען שתמונות מקבלות ____________ (עיבוד עמוק יותר ממילים/קידוד כפול רב יותר ממילים).

על פי הניסוי, נמצאו הבדלים בזיכרון בין מילים לתמונות, גם כאשר עומק העיבוד שלהן היה זהה. גם כאשר קודדו שני סוגי הגירויים האלה באופן עמוק נשמר יתרון הזכירה של תמונות על זכירת המילים. לכן ממצא זה מסביר את הטענה שהתמונות מקבלות יתרון על מילים בגלל הקידוד הכפול, ולכן נזכרות טוב יותר.

2. על פי הניסוי המכריע שערכו החוקרים הינצמן ובלוק (סעיף 3.5.1.3), אפקט החזרה מוסבר טוב יותר על ידי גישת __________ (העוצמה/העקבות המרובות).

מכיוון שבניסוי של הינצמן ובלוק נמצא כי הנבדקים היו מסוגלים לבצע שיפוטי שכיחות בנפרד לגבי אותה מילה בכל אחת מהרשימות, וכי השיפוטים היו מדויקים – אי אפשר להסביר ממצאים אלה בעזרת גישת העצמה, אלא בגישת עקבות הזכרון המרובות. 

על פי גישה זו  הקידוד עבור חזרה על אותו גירוי הוא עקבת זכרון נפרדת, שכוללת את ההקשר הספציפי של אותה חזרה, וכך אנחנו מבחינים בין חזרות על מילה ברשימה אחת לחזרות על המילה ברשימה השניה.

3. על פי הניסוי המכריע שערכו מק'לוסקי וזרגוזה (סעיף 3.14.1) אפקט המידע המטעה מוסבר טוב יותר על פי ______________ (הסבר ההחלפה/הסבר תחרות התגובה)

על פי הניסוי, בו הציגו ל2 קבוצות (ניסוי/ביקורת) נבדקים סדרת שקופיות, המתארות אדם העובד עם פטיש,  ולאחר מכן נתנו להם לקרוא סיפור מטעה (לקבוצת הניסוי סיפרו על האדם עובד עם כלי אחר) המתאר את שראו בשקופיות, לא היו הבדלים בין הקבוצות בתגובה לשאלה שנשאלו לאחר המבחן – "האם האדם עבד עם פטיש או עם מפתח ברגים?"

ממצא זה תומך בהסבר תחרות התגובה, על פיו המידע המטעה מהווה תחרות למידע המקורי. בניסוי זה הנבדקים היו צריכים לבחור בין המידע המקורי למידע חדש (לא מתחרה), ולא נוצרה תחרות בתגובה – לכן הנבדקים הצליחו להזכר נכונה בפטיש כמו נבדקי הביקורת.

אם הייתה מתרחשת החלפה בקבוצת הניסוי (קרי, היו מזכירים את הכלי האחר במקום הפטיש), היינו מצפים שהביצועים שלהם יהיו פחותים, ומכיוון שהם אינם זוכרים כביכול את המידע המקורי הם היו נאלצים לנחש את התשובה – מה שלא קרה.

ב. הסבירו במילותיכם למה מתכוון בארטלט כשהוא מתאר את הזיכרון האפיזודי כ"זיכרון בונה", וממה נבנה זכרון אפיזודי של סיטואציה על פי בארטלט?

כאשר בארטלט מתאר את הזיכרון האפיזודי כזיכרון בונה הוא מתכוון לכך שהזיכרון הוא לא העתק או שיחזור מדויק של המידע שנכנס אל הזיכרון (שנחשפנו אליו), אלא מידע הנבנה מחדש על סמך מידע קודם הנמצא בזיכרון הסמנטי – הסכמה הרלוונטית לארוע.

לפי בארטלט, הזכירה הינה תהליך אקטיבי הנותן משמעות לחומר הנזכר.

לטענתו, הזכרון האפיזודי של סיטואציה נבנה באמצעות שילוב המידע הספציפי (הפרטים הייחודיים) שהצלחנו לשמור בזיכרון האפיזודי עם הסכמות המתאימות על מרכיבי הארוע מהזיכרון הסמנטי.
זיכרוננו עלול לשנות, להוסיף, להשמיט ולהתאים חלק מפרטי הסיטואציה שאינם זהים לסכמות ולתסריטים, במקום לשמור אותם בזיכרון האפיזודי.

השינויים האלו יוצרים עיוותים אותם פירט בארטלט כהשמטות, טרנספורמציות ורציונליזציה.