ממן 13 – פסיכולוגיה קוגניטיבית | האוניברסיטה הפתוחה

מטלת מנחה 13 בפסיכולוגיה קוגניטיבית של האוניברסיטה הפתוחה – כולל שאלות על חוק וובר, חוק פכנר, וחוק סטיבנס, גילוי אותות, רגישות תפיסתית וקריטריון החלטה, אזעקות שווא ופגיעות.

שאלה 1

נניח שנציג לנבדק ארבעה גירויים השייכים למימד גרייה/תחושה זהה: זוג של גירויים חלשים שעוצמותיהם הן: 50 ו- 60, זוג של גירויים חלשים שעוצמותיהם הן: 200 ו- 210 (שימו לב שההבדל בעוצמות הגירויים בכל זוג הוא אותו הבדל 10).

א. השיבו על פי חוק ובר:


1 .חשבו את ערכו של JND בכל אחד מהזוגות (כלומר חשבו את ה- JND לגירוי בעוצמה 50 ואת ה- JND לגירוי בעוצמה 200) אם נתון כי ערכו של קבוע ובר (K) עבור מימד גרייה זה הוא 2.0 (כלומר 20%).

על פי חוק ובר, ערכו של JND עבור כל אחד מהזוגות הינו:
הזוג הראשון, 20 ו30:
20 * 0.2 = 4
הזוג השני, 200 ו210
200 * 0.2 = 40

2. קיבעו לגבי כל אחד מהזוגות בנפרד על סמך החישוב שערכתם בסעיף א1 (או ישירות על פי ערכו של K) – האם נחוש בהבדל שבין הגירויים בזוג או לא, והסבירו בכמה מילים מדוע.

על פי חוק ובר, בזוג הראשון נוכל להבחין או לחוש בהבדל, מכיוון שהJND שלו (4) הינו קטן יותר מהפער בין המספרים (10), מה שהופך אותו לתקף ע״פי החוק.

בזוג השני דווקא לא נוכל להבחין, מכיוון שהJND גדול יותר מהפער בין המספרים (10).

3. "מחוק ובר נובע שאם מצליחים לחוש את ההבדל בזוג גירויים חזקים בהכרח נצליח להרגיש את אותו ההבדל גם בזוג גירויים חלשים מאותו ממד תחושה" – נמקו משפט זה בשניים-שלושה משפטים על פי משמעות חוק ובר (אין צורך בחישוב מתמטי).

את המשפט אפשר להסביר בכך שעל פי חוק ובר, אין צורך בתוספת אבסולוטית אלא בתוספת פרופרציונלית. עצמת סף ההבדל היא יחסית לעצמת הגירוי הראשוני, באחוזים. ככל שעצמת הגירוי גדלה יותר, הJND (ההבדל המינימלי) גדל איתו.
לכן אם לזוג גירויים חזקים הJND גדול, וההבדל גדול מהJND, בהכרח הבדל זה יצליח לעבור את ההבדל המינימלי בגירוי חלש.

4. הסבירו במשפט-שניים במילותיכם (ללא חישובים או דוגמה מספרית) מדוע ככל שערך קבוע וובר של מימד תחושה הוא קטן יותר אפשר לומר שהרגישות להבדל במימד תחושה זה היא גדולה יותר.

ככל שהערך של קבוע וובר במימד תחושה הוא קטן יותר, אפשר לומר שהרגישות להבדל גדולה מכיוון שאנו זקוקים לשינוי יחסי קטן יותר במימד כדי לחוש בהבדל, ולכן הרגישות של האדם והיכולת שלו לשים לב להבדל הינה גדולה יותר.

ב. השיבו על פי חוק פכנר:

1. באיזה משני הזוגות המופיעים בתחילת השאלה נרגיש הבדל גדול יותר, על פי המסקנה הראשונה מחוק
פכנר (ראו בחוברת העזר)? הסבירו בשני משפטים.

על פי המסקנה הראשונה מחוק פכנר, קצב שינוי התחושה מאט ככל שעוצמת הגירוי גדלה.
לכן תחושת ההבדל עבור הבדל של 10 תהיה קטנה יותר עבור זוג הגירויים החזקים יותר: 200 ו- 210.

2. על פי המסקנה השניה מחוק פכנר (ראו בחוברת העזר) אם רוצים לבחור שני זוגות גירויים כך שתחושת ההבדל שנרגיש בזוג אחד תהיה זהה לזו שנרגיש בזוג השני, מה צריך להתקיים לגבי עוצמות הגירויים בשני הזוגות?

על מנת שנרגיש תחושת הבדל שווה בין שני זוגות, עוצמות הגירויים צריכות להיות ביחס שווה בהבדל עוצמת הגירויים בין הזוגות, מכיוון שעל פי החוק עוצמת התחושה נקבעת על ידי הפער בין עוצמות הגירויים בזוג.

על פי חוק פכנר, מה שקובע את תחושת ההבדל בין שני גירויים הוא היחס בין העוצמות שלהם.

ג. השיבו על פי חוק סטיבנס: בחרו את התשובה הנכונה מתוך הסוגריים ואז נמקו אותה במשפט או שניים. 

1 .על פי המסקנה הראשונה מחוק סטיבנס: אם נתון שחשנו הבדל גדול יותר בין עוצמותיהם של זוג הגירויים החזקים (בהשוואה להבדל שחשנו בין עוצמות הגירויים החלשים) אז ניתן להסיק שהם שייכים למימד גרייה מנפח (דוחס/מנפח/פרופורציונאלי).

מכיוון שבזוג הגירויים החזקים הורגש הבדל גדול יותר (1<C), עוצמת הגרייה העולה מעלה גם את עוצמת התחושה בקצב הולך ומתגבר ככל גדל הגירוי. המימד בו הם נמצאים מרחיב טווח צר של גרייה ומנפח אותו על פני טווח גדול של תחושות אם הגידול בעוצמת הגירוי זהה אך בחזק יותר ההבדל גדל, סימן שאנחנו במימד גרייה מנפח

2..על פי המסקנה השנייה מחוק סטיבנס (ראו חוברת העזר): אם נתון שקבוע סטיבנס C של מימד גרייה מסוים שווה 2 ,וברצוננו להגדיל את עוצמת הגירוי (I) כך שנרגיש שהוא גדל פי 9 ,צריך להגדיל את עוצמת הגירוי פי 3 (פי 3/פי 9/פי 81).

עוצמת התחושה גדלה בריבוע של הגדילה היחסית של עוצמת הגירוי, ושווה לעוצמת הגירוי בחזקת קבוע לא הבנתי את החלק השני של המשפט אחרי החלק הראשון. לכן אם הגירוי יגדל פי 3, העוצמה הנתפסת תגדל פי 3 בריבוע (2 בחזקת 3 = 9), וכך נרגיש שהיא גדלה פי 9.

שאלה 2
בסעיפים א', ג' ו- ה' עליכם להשלים את המילים החסרות מתוך האפשרויות הנתונות בסוגריים (אין צורך לנמק).

א. נתון שהרגישות התפיסתית של נבדק בניסוי גילוי אותות שווה לאפס, כלומר הוא כלל איננו מבחין בין מצבים בהם האות נוכח לבין מצבים בהם האות איננו נוכח. קראו את הטענות 4-1 ,והשיבו לגבי כל אחת מהן האם ניתן לדעת שהיא נכונה על סמך נתון זה. אם כן – הסבירו מדוע, ואם לא ניתן לדעת – הסבירו מדוע לא, או הציגו דוגמה נגדית:

1. נבדק זה מבצע כמות גדולה של אזעקות שווא – אין אפשרות לדעת, מכיוון שהרגישות התפיסתית אינה מנבאת כמות גדולה/קטנה של אזעקות שווא, בניגוד לקריטריון האיתור.

2. נבדק זה מבצע כמות גדולה של החטאות – אין אפשרות לדעת מאותה סיבה, מכיוון שהרגישות התפיסתית אינה מנבאת כמות גדולה/קטנה של אזעקות שווא.

3. אחוז הפגיעות של נבדק זה שווה לאחוז אזעקות השווא שלואפשר לדעת שנכונה, מכיוון שאחוז פגיעות שווה לאחוז אזעקות שווא אומר שאין הבדל בין תפיסת רעש ואות לתפיסת רעש נקי בלבד, המתבטא ברגישות שווה לאפס.
עוצמת הקריטריון תשפיע על הפגיעות ואזעקת השווא במידה שווה ועדיין ההפרש ביניהם יישאר אפס.

4. אחוז הפגיעות של נבדק זה שווה לאחוז ההחטאות שלו – אין אפשרות לדעת ללא ידע על הקריטריון.

ב. נתון כי משה שומע את צלצול הטלפון שלו בכל פעם שהטלפון שלו מצלצל. שמיעת צלצול הטלפון היא דוגמה למשימה שדורשת לגלות/לאתר אות (צלצול הטלפון).

1 .לאיזה סוג תגובות גילוי אותות (פגיעות/החטאות/אזעקות שווא/דחיות נכונות) מתייחס הנתון, ומה ניתן לדעת לגבי אחוז התגובות מסוג זה? – נמקו בקצרה.

הנתון מתייחס לתגובות מסוג פגיעות (יש אות), ואחוז התגובות במקרה זה הוא 100% לפי הנתון.

2. האם ניתן, או לא ניתן, להסיק מהנתון אם למשה יהיו הרבה או מעט אזעקות שווא באיתור צלצול הטלפון? הסבירו בשניים-שלושה משפטים.

מהנתון לא ניתן להסיק על כמות או אחוז אזעקות השווא שיהיו לו, כי ידוע לנו רק על המקרים בהם הוא צודק כשמופיע אות ואין נתונים איך הוא מגיב כשאין אות. אם היינו יודעים שהקריטריון נמוך, היה ניתן להניח שמעיד על הרבה אזעקות שווא. לעומת זאת, מהנתון כן אפשר להניח כי כמות ההחטאות שלו יהיה 0.

ג.

1 .בזמן מלחמת העולם השניה, כשניתנה למפעילי הרדאר התראה על התקפת טילים קרובה, דפוס התגובות הנפוץ ביותר שלהם היה שהם איתרו טילים רבים שנורו, כלומר ביצעו _________ (פגיעות/החטאות/אזעקות שווא/דחיות נכונות) רבות, אך במקביל גם הרבו לאתר בטעות טילים (שלא היו טילים אלא רק רעש מקרי במכ"ם), כלומר הם ביצעו טעויות רבות מסוג ________ (פגיעות/ החטאות/אזעקות שווא/דחיות נכונות).

2. נראה, לכן, שההתראה על אפשרות של התקפת טילים קרובה גרמה למפעילי הרדאר________ (להוריד/להעלות) את ה- ________ (רגישות/קריטריון) שלהם.

ד. כשאדם הסובל מקוצר ראייה, מרכיב את משקפיו הוא __________ (מוריד/מעלה) בכך את ________ (הרגישות/הקריטריון) שלו.