ממן 15 – פסיכולוגיה התפתחותית | האוניברסיטה הפתוחה

ממן 15 בפסיכולוגיה התפתחותית של האוניברסיטה הפתוחה – כולל תשובות על בעיית מראית העין מול מציאות, מרכוז, הטמעה והתאמה, פיאז׳ה, ויסות רגשי, והאגוצנטריות של ילדי הגן.

שאלה 1

הסבירו את הטענה הבאה תוך הגדרת המושגים המסומנים בקו.
בעית מראית עין מול מציאות הינו תוצר של שני קשיים קוגנטיביים:
– מרכוז
– קושי בפריסת קשב ובסריקה חזותית

בעיית מראית העין מול מציאות הינה נטייה של ילדים ללכת שולל אחר מראית-עין שטחית של משהו. שני קשיים קוגנטיבים הגורמים לבעיה זו הם מרכוז וקושי בפריסת קשב וסריקה חזותית.

מרכוז הינו נטייה לקחת בחשבון רק פיסת מידע אחת במצב בו כמה פיסות מידע רלוונטיות.
דוגמה למרכוז היא שימור נפח הנוזל, בו הילדים התמקדו בגובה המים בכוס בלבד, בלי להתייחס לגורמים נוספים כמו רוחב הכוס.

קושי בפריסת קשב וסריקה חזותית הן בעיות בכיוון תשומת הלב והתעלמות מגירוים שאינם רלוונטים.
בגיל הגן מערכות הקשב של הילדים עדיין לא במלוא התפתחותן, והקשב הוא משאב מוגבל. הילדים עלולים להחמיץ מידע חשוב בשני דרכים – או על ידי תשומת לב למספר מועט של גורמים (כמו מרכוז) או למספר גבוה מדי של פרטים.

 

שאלה 2 – האם פיאז'ה תפס את ההתפתחות כתהליך המתרחש על ידי התגברות על קשיים?

פיאז'ה תפס את ההתפתחות כתהליך המתרחש על ידי התגברות על קשיים וכתהליך של שינויים איכותניים.

בהרצאה מדובר על מנגנון ההתאזנות, שהוא תהליך של שיווי משקל בין שני תהליכים משלימים – תהליך ההתאמה ותהליך ההטמעה, אשר משלימים זה את זה.


כשילד נתקל במצב שעוד לא נפגש עמו, הוא משתמש באחד משני התהליכים –

התאמה – בה הוא משנה ומשפר את הסכמות הקיימות בכדי שיתאימו לסיטואציה החדשה,
הטמעה – בה הוא מטמיע את הגירוי אל סכמה קיימת.

דרך התהליכים האלה הילד מתגבר על קשיים ומסתגל לעולם החדש מסביבו.

שאלה 3

א. במדריך הלמידה מוסבר כי "עולמו של הילד בגיל הגן מתרחב". הסבירו טענה זו והדגימו אותה בעזרת נושא אחד שתבחרו מתוך פרק 11. תארו את הנושא שבחרתם בקצרה וקשרו אותו לטענה.

הטענה כי עולמו של הילד בגיל הגן מתרחב מתייחסת לשינויים בכמה תחומי התפתחות, ביניהם ההתפתחויות הרגשיות, החברתיות והקוגניטיביות, ויחסי הגומלין בין ההתפתחות בתחומים אלה.

הביקור בגן ובמעון חשובים מאוד להתפתחויות האלו, ודוגמה לאחת ההתפתחויות היא העלייה בוויסות הרגשי.

ויסות רגשי כולל את היכולת לשלוט בהבעת רגשות ולכוונה, לקיים התנהגות מאורגנת במצב של רגשות חזקים, ולהיות מונחים על ידי התנסויות רגשיות.  

כל היכולות האלה מתרחבות במידה ניכרת בתקופת גיל הגן, ועוזרות להרחיב את עולמו של הילד מהפן הרגשי.

ב. הסבירו מהו הקשר בין האגוצנטריות של ילדי הגן לבין הקושי לבסס חברות נאמנה בגיל זה. שלבו הגדרה של האגוצנטריות וסוגיה בתשובתכם. 

הקשר בין האגוצנטריות של ילדי הגן לבין הקושי לבסס חברות נאמנה בגיל הזה הוא שכאשר ילדים בגיל הזה מתנהגים באגוצנטריות, שהיא אי-יכולתו של אדם להבחין בין נקודת המבט של הזולת לנקודת מבטו שלו, התקשורת ביניהם עשויה להיות חד-סטרית ולא הדדית.
כל ילד יתייחס בעיקר לעצמו ויחשוב שהידע, האמונות והרגשות של שאר הילדים זהים לשלו, מה שעלול ליצור קונפליקטים ביצירת קשרי חברות.
בנוסף, חוסר המיומנות של הילדים בהיסק חברתי ומודעות לצורך של האחר עלול לתרום לקושי לבסס חברות.