פסיכולוגיה התפתחותית – מבחן לדוגמה 2 | האוניברסיטה הפתוחה

מבחן לדוגמה 1 – ממן 11 – ממן 13 – ממן 14 – ממן 15

שאלה 1

א. כיצד משפיעים השינויים הביולוגיים והקוגניטיביים על ההתפתחות החברתית והרגשית של המתבגר?

מהבחינה הגופנית, שינויים בגובה, בסימנים המיניים, השומן, השריר ובכללי שינויים הנראים לעין משפיעים מאוד על ההתפתחות של המתגבר מבחינת הדימוי העצמי שלו.

דימוי הגוף משפיע מאוד על היכולת לפתח יחסים חברתיים, כמו עניין במין האחר.  בנוסף, עלולים להיווצר סכסוכים עם ההורים סביב דימוי הגוף של המתבגר.

מהבחינה הקוגנטיבית, ישנו שיפור ניכר ונרחב בכל המיומנויות שקשורות לעיבוד מידע כמו קשב וזיכרון.

לפי פיאז׳ה, זהו שיא ההתפתחות השכלית, בו חשיבה מופשטת והיפותטית ויכולות של אינדוקציה ודדוקציה מופיעות.

דרך התפתחויות אלה ובנוסף להיחשפות לסביבה של בית הספר בה הלימודים הם חלק משמעותי הרבה יותר מבעבר, והלימודים בשיתוף עם קבוצת השווים – הקוגניציה החברתית של המתבגר מתפתחת מאוד.

 

ב. מהי אגוצנטריות של מתבגרים וכיצד היא עשויה להשפיע על יכולתם להתנהג באופן בוגר?

אגוצנטריות של מתבגרים היא התחושה של המתבגר שלאדם האחר יש רגשות ומחשבות אך הוא אינו יכול לדעת מהן.

מכאן נוצרת התחושה של קהל מדומה, בה המתבגר בטוח שכולם צופים בו והוא מהווה את מוקד תשומת הלב,  ומעשייה אישית, בה המתבגר בטוח שהחוויה שלו היא ייחודית לחלוטין. בנוסף, בשלב זה מתפתחת ההבנה שאדם אחר יכול לחשוב אחרת ממני.

האגוצנטריות הזו משפיעה על יכולתם של המתגברים להתנהג באופן בוגר דרך התפתחות היכולת לחשוב על מושגים מופשטים כמו צדק, לראות את נקודת המבט של האדם האחר, והיכולת לרפלקציה – יכולות הכרחיות לחיים בחברה.

 

שאלה 2

חוקרי המזג וחוקרי ההתקשרות חלוקים בדעותיהם בנוגע למסקנות שניתן להסיק מהתנהגותו של התינוק במצב הזר.

א. תארו את הוויכוח ביניהם, וציינו ממצאים מחקריים (לפחות אחד לכל גישה) אשר תומכים בטענותיהם.

הוויכוח בין גישת המזג לבין חוקרי ההיקשרות כמו בולבי ואינסוורת׳ הוא שחוקרי ההיקשרות טוענים שטיב ההיקשרות נקבע על פי זמינות ורגישות ההורה ושמה את הזרקור על התנהגותו שלו, כאשר גישת המזג שמה יותר דגש על הילד והמטען הביולוגי-גנטי שאיתו הוא מגיע לעולם.

על פי גישת המזג, ההבדלים בתגובות למצב הזר נובעים אך ורק ממזגו של הילד, כשבולבי טוען שההבדל נובע מאיכות הטיפול ההורי.

במחקר אחד נמצא קשר בין רמות קורטיזול לבין דיווחי ההורים על חוסר הסתגלות של הילד, מה שתומך בגישת המזג.

במחקרים בקיבוצים על לינה משותפת נמצא שיש התאמה גבוהה בין סוג ההיקשרות של תינוקות במצב הזר לבין נרטיב הAAI של המטפל.

ב. מהו הפיתרון למחלוקת זו?

הפיתרון למחלוקת בין גישת המזג לחוקרי ההיקשרות הוא שילוב הגישות, ויצירת השערת ההתאמה/אי התאמה על סוג המפגש בין התינוק להורה  – איזה טיפול (של בולבי) מההורה יפגוש המזג (מגישת המזג) של הילד.

דרך ההבנה הזו אפשר להגדיר את טיב הטיפול שההורה יכול לתת כדי להתאים את עצמו למזגו של הילד, וליצור היקשרות בטוחה.

 

ג. מהי לכידות ההתפתחות וכיצד ניתן להסבירה?

לכידות ההתפתחות היא הגדרה לכך שהתפתחותו והתנהגויותיו של הילד הן לכידות, סדירות והגיוניות.

ניתן להסבירה דרך כך שההשפעות שהשפיעו בעבר על הילד כתינוק, כמו התנהגות ההורים עדיין משפיעות במשך כל התפתחותו, והן רציפות. בנוסף, קיים מעגל קסמים של משוב המשמר התנהגויות מסוימות.

 

שאלה 3 – השוו את היכולת הקוגניטיבית של ילד ממוצע בן ארבע ליכולת הקוגניטיבית של ילד ממוצע בן תשע.

היכולות הקוגנטיביות של ילד ממוצע בן ארבע הן נמוכות משמעותית מהיכולות הקוגנטיביות של ילד ממוצע בן תשע, אך גם הילד בן הארבע התפתח בצורה נרחבת מגילאים מוקדמים יותר.

בגיל ארבע, ישנן שני בעיות עיקריות לעומת גיל תשע –

מרכוז, שהיא היכולת המוגבלת של ילדים באיזור גיל הגן לתפוס פריט אחד בלבד  (של מידע, אובייקטים וכו׳) בסיטואציה בה מספר רב של פריטים הם רלוונטים, כמו בניסוי של פיאז׳ה ושימור הנוזל בכוס, בו הילד מצליח להתייחס רק למדד הגובה ולא הגובה והרוחב.

הבעיה השנייה, היא מראית עין מול מציאות – ילדים בגיל הגן מסוגלים לתפוס דברים רק לפי איך הם נראים לעין ובצורה שטחית למדי, כמו בניסוי של שימור הנוזל בכוס, בו הילד לא חושב על נפח הכוס המוסתר כביכול, אלא רק על איפה שנראה שיש יותר מים.

עד גיל תשע יכולות אלה משתפרות משמעותית.