פסיכולוגיה התפתחותית – מבחן לדוגמה | האוניברסיטה הפתוחה

שאלה 1

א. הציגו את סוגי ההתקשרות השונים (תארו בקצרה כל סוג התקשרות).

בולבי ואינסוורת׳ גיבשו (כל אחד בנפרד) 3 סוגי התקשרות אשר נבדקים דרך המצב הזר, המחולקים ל2 קטגוריות:

היקשרות בטוחה והיקשרות לא בטוחה/חרדה, הכוללת שני סוגי היקשרות.

  • בהיקשרות בטוחה, הילד חש מצוקה כאשר הוא רחוק מאמו, ומתנחם כשהיא חוזרת לקרבתו.
    בהיקשרות חדרה/נמנעת, הילד חש מצוקה קלה יותר כאשר הוא רחוק מאמו ומתעלם כאשר האמא חוזרת. 
  • בהיקשרות חרדה/מתנגדת, הילד לא מסוגל להפרד אך מתנגד להתנחם כאשר האמא חוזרת.

    ב. ציינו 2 הסברים לכך שדפוס ההתקשרות נוטה להשפיע באופן מתמשך על ההתפתחות בבגרות? בססו את תשובתכם על מושגים מחומר הלימוד.

    2 הסברים לכך שדפוס ההתקשרות נוטה להשפיע על ההתפתחות בבגרות הם:

      1. מודל העבודה הפנימי, שהוא מבנה זיכרון המעצב את התבנית ליצירת ציפיות מקשרים בעתיד, ממשיך לפעול גם לאחר הינקות ומתעדכן ומשתדרג במשך החיים בהתאם ליחסים בין-אישיים חדשים, אך בולבי האמין שקשה לעשות לו שינוי נרחב, מכיוון שהתכנים הסותרים את המודל לא עוברים את הסינון שלו.

      2. דפוס ההיקשרות משפיע על המודל המנטאלי של האדם על העצמי, ועל איך הוא רואה את עצמו, דבר המלווה את האדם        במשך כל חייו.

ג. מודעה בעיתון מציגה שיטת טיפול חדשה בתינוקות שמטרתה חיזוק הקשר בין האם לתינוק. השיטה תלמד אמהות שיטת הנקה חדשה. כל חצי שעה מאכילים את התינוק באופן חדשני שיעורר תמיד את התיאבון של התינוק. המודעה מסבירה כי שיטה זו תחזק את הקשר הרגשי עם התינוק בגלל שתי סיבות: סיבה אחת הינה שההזנה מהווה גורם חשוב ביצירת ההתקשרות. סיבה שנייה הינה שהאם תחוש חופשיה יותר ולא כבולה לתינוקה. בהתבסס על חומר הלימוד – מה ניתן לטעון כנגד שיטה זו וכנגד ההנחה שבבסיסה?

הטענה שניתן לטעון כנגד השיטה וההנחה שבבסיסה היא שהפעלת יתר של מערכת הטיפול וההשגחה של ההורה עלולה לגרום לתגובות של חרדה וקשיים בספרציה מצד התינוק.
כאשר המטפל של הילד לא נותן לו את המרחב הבסיסי תוך שמירה על ערנות וזמינות אלא ״כופה״ את עצמו על הילד, האם תרגיש דחויה כאשר הילד יפנה לחקור את הסביבה.
תחושה זו של האם תמנע מהילד תחושה של עוגן בטוח לצאת למסעות גילוי, והילד יחשוש לבחון ולחקור את הסביבה, מה שיגרום אצל הילד תסכול וחשש מן העולם שמסביב.

שאלה 2

א. תארו בקצרה את התפתחות היחסים החברתיים של הילד עם בני גילו (קבוצת השווים) מהגיל הרך ועד גיל הגן.
בין הגיל הרך לגין הגן, פעוטות מפתחים את היחסים החברתיים בצורה נרחבת.

המעבר של הילד לעצמאות מההורים וצמיחת האוטונמיה שלו מאפשרת לו ללמוד את החברה והסביבה דרך פירוש וחיקוי אחרים. בנוסף, הילד מתחיל להבין סיטואציות בעזרת הירמזות חברתית. בזכות היכולות האלה, פעולות גומלין בין ילדים בני קבוצת השווים מתחילות להופיע. בשלב הזה הילדים עדיין אינם מקיימים קשר ״בוגר״, אלא יותר משחקים ומתנהלים במקביל אחד לשני (לדוגמה בונים במקביל בניין קוביות).

 

ב. ציינו יכולת קוגניטיבית אחת המתפתחת בגיל הגן ומאפשרת את ההתפתחות שתיארתם בסעיף א'. בתשובתכם תארו את ההתפתחות הקוגניטיבית והסבירו כיצד יכולת זו מאפשרת יחסים מסוג חדש בגיל הגן.

התפתחות התיאוריה של התודעה, בה הילד מפתח ידע תיאורטי שמשפר את הבנתו על התחושות, הרגשות, המחשבות וההתנהגות שלו ושל הסביבה, מאפשרת לו להבין בצורה שונה ובוגרת יותר את העולם, דרך ההבנה שהאדם מופעל מ״בפנים״. התפתחות זו מאפשרת לילדים לראות בחבריהם וקבוצת השווים אנשים בפני עצמם ולהבין את האחר הרבה יותר טוב (בנוסף להתפתחות האמפתיה והירידה באגוצנטריות). יכולת זו נותנת פתח ליחסים מסוג חדש.

שאלה 3

`תקופת הילדות מאופיינת בחשיבה הגיונית מחד, אך מאידך איננה מפותחת כשל מבוגר`
א. הסבירו טענה זו דרך התפתחות קוגנטיבית (אחת או יותר) המאפיינת תקופה זו ונמקו את דבריכם.

הטענה שהילדות מאופיינת בחשיבה הגיונית אך איננה מפותח כשל אדם מבוגר, נכונה במיוחד כשמדובר על מרכוז. מרכוז הוא מגבלה של הילד בגיל הגן להתייחס אך ורק לפרט אחד בתוך סיטואציה בה למספר של פיסות מידע יש תפקיד רלוונטי.
הילד יכול להבין דבר אחד ספציפי בצורה הגיונית ונכונה, אך לא להבין את התמונה הכוללת.
מבוגר לעומת זאת מסוגל להבחין בתמונה רחבה יותר מילד בגיל הגן.
היכולת להבחין במספר פריטים גדלה ככל שהילד מתבגר, בעזרת קיבולת ויכולות זיכרון ופריסת קשב גבוהות יותר.

 

ב. האם הטענה כי בתקופת הילדות ישנן יכולות בוגרות וילדיות בו זמנית, נכונה גם לתחום הרגשי-חברתי? נמקו דבריכם בהתבסס על חומר הלימוד.

הטענה כי בתקופת הילדות ישנן יכולות בוגרות וילידות בו זמנית אינה נכונה לתחום הרגשי-חברתי.
ילד בגיל הרך ובגיל הגן מוגבל בצורה משמעותית ברמה הרגשית חברתית מאשר אדם מבוגר, ורוב היכולות של אדם מבוגר עדיין אינן מופיעות אצל ילדים.

יכולות כמו וויסות עצמי, תחושה על עצמאות, ואמפתיה חיוניות להישרדות חברתית בגיל המבוגר, ובתקופת הילדות יכולות אלה רק מתחילות להתפתח או לא קיימות בכלל.

שאלה 4

א. מהם השינויים החלים במושג העצמי מגיל הילדות עד לגיל ההתבגרות?

השינויים החלים במושג העצמי מגיל הילדות עד לגיל ההתבגרות הם רבים, וההתפתחות מתרחשת ב4 מישורים:

  1. העצמי הפסיכולוגי, שהיא היכולת לחשוב על העצמי במונחים כמו רגשות, ערכים, ויכולות.
  2. העצמי החברתי, שהיא היכולת להבין שהאדם קשור לחברה ולאנשים שמסביבו.
  3. העצמי ומושגי המין, שהיא היכולת של האדם להתייחס אל עצמו במונחי התפקידים והמושגים של המין הספציפי.
  4. יעילות העצמי,  שהיא היכולת להבין שלאדם יש אחריות על תוצאותיו, ואמונתו ביכולות, באופי, ובכישרונות שלו.

בגיל הילדות העצמי הופך להיות מושג רחב ובשל יותר, אך יכולות כמו מובחנות ולכידות העצמי וזיהוי הסגנון החברתי, בנוסף לההתפתחות הבולטת בגיל ההתבגרות – ההסתכלות פנימה,  מתפתחות רק בגיל ההתבגרות.

ב. הורה לנער מתבגר מספר שהנער מצליח לבלבל אותו לחלוטין. ברגעים מסוימים נראה כאילו הנער איננו זקוק כלל להורה והחברים הם העיקר. לעומת זאת ברגעים אחרים הנער מאותת לכך שזקוק להורה. ההורה שואל האם הנער מבולבל או שהתהליך נורמאלי ושואל בנוסף למה הנער זקוק למעשה מההורה. מה תייעצו להורה זה?

סערת גיל ההתבגרות, שהיא תהליך של בלבול וסערת רגשות, בו הכל נחווה בעוצמה חזקה יותר, היא תקופה ליגטימית בגיל ההתבגרות המוקדם. בנוסף, בגיל הזה ישנה חשיבות גבוהה יותר לקבוצת השווים.

אריקסון ייחס את השלב הזה לקונפליקט בין גיבוש זהות לבלבול תפקידים, והפיתרון החיובי שלו הוא מציאת תשובות לשאלו שגרמו לבלבול התפקידים.

לפי אריקסון, ההורה שרואה את הילד שלו נע בין תחושת היעילות העצמית הגבוהה (לא זקוק להורה) והחיבור המשמעותי לחברים לעומת הצורך בעזרה מההורים, יכול להבין שהנער אכן מבולבל – אך התהליך נורמלי.

הנער זקוק למעשה ועזרה מההורה כדי שיוכל להמשיך בחקירתו את העולם, דרך תמיכה וההכלה של ההורה את הבלבול של הילד. אחד הגורמים לפיתרון מוצלח של הקונפליקט הוא עזרה מהסביבה.

 

One thought on “פסיכולוגיה התפתחותית – מבחן לדוגמה

Comments are closed.